עריכת הדף "טומאת מת" (פסקה)

==דרגות הטומאה במת==
אדם וכלים (פרט לכלי חרס) שנוגעים במת נקראים "טמא מת" ונעשים בעצמם "[[אב הטומאה]]", המטמא אדם וכלים{{הערה|1=משנה מסכת כלים פרק א משנה א}}, ולפיכך המת נקרא "[[אבי אבות הטומאה]]". כינוי זה אינו מופיע בדברי [[חז"ל]], אלא לראשונה בפירוש [[רש"י]]{{הערה|1=כגון בבמדבר יט, כב}} שיצר את המינוח הזה לבטא את הדין המוסכם.

במקרים מסוימים גם הכלי הנוגע במת נעשה "אבי אבות הטומאה", ודין זה נקרא "חרב הרי הוא כחלל". קיימת מחלוקת ב[[ראשונים]] בפרטי דין זה: האם מדובר על כלי מתכת בלבד{{הערה|רש"י ב{{גמרא|פסחים|יד|ב}}}} או על כל הכלים פרט לכלי חרס.{{הערה|{{רמב"ם|טומאת מת|ה|ג}}}} מחלוקת נוספת, מהם הדרכים שבהן ה"חרב" מטמאת: האם רק במגע{{הערה|רמב"ם שם הלכה יג}} או גם במשא.{{הערה|[[רמב"ן]] במדבר יט, טז.}} או אפילו באהל.{{הערה|[[תוספות]] נזיר נד ע"ב ד"ה תא שמע}} הכלי שנטמא מן המת מטמא כמת אפילו לאחר שנפרד מן המת.