עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/פשט" (פסקה)

==כשמצד הלשון אין המקרא כפשוטו==

במקום שמסתבר מצד הלשון שהמקרא הוא לא כפשוטו, הדרשה מוציאתו מפשוטו.

דוגמאות:

*אף על פי שבמחזיר גרושתו נאמר: אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה (דברים כד ד), דרשו חכמים שזה מוסב על סוטה שנסתרה, והוציאוהו מפשוטו לומר שאינו מוסב על מחזיר גרושתו (יבמות יא ב), לפי שלא מסתבר לקרוא בשם טומאה לנשואין של גרושה, שהרי בעילתה בהיתר (תוס' שם ד"ה לרבות). ומכל מקום נסתפקו בגמרא אם אומרים כיון שנעקר מפשוטו נעקר לגמרי, או שמכל מקום נאמר אין מקרא יוצא מידי פשוטו לענין פרט אחד (עי"ש בגמ', ובתוס' ד"ה צרתה).

*וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל (ויקרא יט יד), שפירשוהו שלא להכשיל בדבר איסור ובעצה רעה למי שהוא סומא בדבר (ראה ערך לפני עור), והוציאוהו מפשוטו לגמרי, משום שנאמר בפסוק לשון נתינה ולא לשון שימה (קרבן אהרן תורת כהנים שם; מלבי"ם שם)<ref>וראה עוד גור אריה שם, ומשנה למלך מלוה ולוה ד ו, ומנחת חינוך מצוה רלב, ור"י פרלא לרב סעדיה גאון לא תעשה נה. וראה ערך לפני עור. וראה בבא קמא פג א-ב –עַיִן תַּחַת עַיִן  (שמות כא כד) – ממון, אתה אומר: ממון, או אינו אלא עין ממש? אמרת? הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין וכו', וראה אבן האזל הל' רוצח א ז.</ref>.