עריכת הדף "היסח הדעת" (פסקה)

=== ספיקות באמונה ===
ולכתבו אודות אמונה פשוטה.

מבואר בספרים הק' וביחוד בספרי חסידות, איך שנמצאת היא '''בשלימות''' אצל כל אחד ואחת מבני ישראל, שכל אחד ואחת נקראים בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, אלא שלפעמים היצר הרע מטריד את כח המחשבה וגם מטעה את האדם לחשוב בענינים אחרים ולפעמים גם בענינים הפכים, ולזה מועיל כמבואר בספר תניא קדישא, לרגוז על נפש הבהמית וכו' אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' (תניא פרק כ"ט ובשאר מקומות כמצוין במפתח הענינים, בסוף ספר התניא).

ועוד דרך בזה והיא מעולה יותר, וכמדומה שכבר כתבתי לו זה, היסח הדעת לגמרי, וכשבא היצר בפיתוייו, עונים לו, שאין עתה פנוי הוא לכך, כי צריך ללמוד וצריך לקיים מצוה ולהתפלל וכו' וביחד עם זה הפרשה לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול בבקר קודם התפלה ושמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועוד ועיקר התמדה ושקידה מתאים לסדרי הישיבה, והרי אפילו מעט אור דוחה אפילו הרבה חשך{{הערה|אגרות קודש כרך כ, מכתב ז'תקיג.}}.

תקותי אשר שורותי המעטות בכמות, תספיקנה לעורר מחשבתה ולכוונה לנקודה האמיתית והפנימית שלה בעצמה, והיא, אשר בפנימיות נפשה, בוטחת בהחלט, אשר השם יתברך משגיח עלי', ועלי' רק להוציא מחשבה זו מפנימית הנפש לעניני' בחיי היום יומים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכנ"ל הדרך לזה הוא, לא על ידי דיון והעמקה בשכל, כי אם לסמוך על הרגש הפנימי שלה, שבוטחת בהשם יתברך, ולא לחפש ספיקות ולברוא קושיות, שאינן קושיות כלל, ובאמת גם אין מבלבלות אותה, והיסח הדעת מכל הענין, בודאי שיעזור לה להפטר בקל מהבלבולים האמורים{{הערה|אגרות קודש כרך יח ו'תתצג.}}.