עריכת הדף "משתמש:א.י.ל./טיוטה/שנות הנונ"ים" (פסקה)

=== פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח ===

==== הפסק הראשון ====
[[קובץ:פסק_הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|299x299 פיקסלים|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
בעקבות השיחה הידועה בכ"ח ניסן, התכנסו חסידי חב"ד ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב (תואר)|רבנים]] יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון

מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.

בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

==== הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו ====
[[קובץ:הקראת_הפסק_דין_על_קברי_נשאי_חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]].

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.

בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.