עריכת הדף "ליל הסדר" (פסקה)

===מצה===
לאחר ברכת "המוציא", הוא מברך ברכת "מצה " שהיא:{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על אכילת מצה}}, ונוטל [[כזית]] מהמצה העליונה והתחתונה ואוכל{{הערה|המקובל הוא, ששיעור "כזית" במצה הוא 27 גרם, כשליש מצת יד. יש מקום לומר, שהואיל ושיעור "כזית" הוא מידת נפח, הרי 27 סמ"ק, במצת יד (בלי דחיסה) אינו יותר מ-11 גרם, כשביעית מצת-יד בינונית. במקום הצורך יש לסמוך על זה, ובוודאי ב"זיתים" שמדרבנן שאחרי הכזית הראשון], את המצות שוברים לפרוסות קטנות בהיותן מכוסות (כיון שאכילת מצה צריך להיות בכזית, ויש אומרים שזהו ממצה הא' (העליונה), ויש אומרים שזהו ממצה הב' (האמצעית), ולצאת ידי חובת שניהם לוקחים שני כזיתים)}}, בשעת הברכה יש לכוון גם על ה"כורך" ועל ה"אפיקומן".

אין לטבול את המצה במלח משום חביבות המצווה, ויש לאכול כל כזית בנפרד, הרבי אומנם היה אוכל את שני המצות יחד, יש לאכול את המצה בזמן של "אכילת פרס"{{הערה|שיעור זמן אכילת פרס לכתחילה הוא ארבע דקות}}, אולם אין לאכול "אכילה גסה" ובדיעבד מותר לשהות מעט{{הערה|ועל כל פנים לא יותר משש דקות}}.

המנהג הוא גם שכל בני הבית יברכו ויאכלו את המצה{{הערה|ידי חובת "לחם משנה" יוצאים על ידי ראש המשפחה, אך כל אחד ואחד מברך את הברכות לעצמו, לאחר שמקבל את המצה מבעל הבית}}.

מצוות אכילת מצה נאמרה בתורה בה כתוב:"בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת"{{הערה|שמות, י"ב, י"ח}}.

====שיעור כזית מצה====
הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם {{הערה|אגרת משנת תש"מ, קונטרס ועד בלה"ק שי"ל לשחוהמ"פ תשפ"ד}}