עריכת הדף "או"א עילאין" (פסקה)

===הקושי שביחוד===
אבל דא עקא, חכמה ובינה מצד מהותם הם הופכים ממש{{הערה|לקוטי תורה פקודי ו' ב' ובכ"ד.}}: חכמה היא "אין", '''אין לה''' שום גדר (כי אי אפשר להגדיר דבר שאינו קיים) - ובינה היא "יש" (כי כל עניינה של הבנה והשגה הוא '''להגדיר ו"לתפוס"''' את השכל מכל צדדיו). ולכאורה לא רק ש'אין' לא יכול להוות מקור ל'יש' ו'יש' לא יכול להפוך ל'אין', אלא שלא שייך שום חיבור ביניהם (במקום שאין מציאות לא יכולה להיות 'מציאות', ובמקום שיש מציאות לא שייך לומר שהיא אינה קיימת).

ובמילים אחרות: חכמה היא [[ביטול]] - ולכן היא '''בקירוב''' לאלוקות (ויכול להתלבש בה אור הקו, שבו מלובשת עצמות אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה בהגה]].}}), ובינה היא [[מציאות]] - ולכן '''בריחוק''' מן העצם, והיא שורש ה[[השתלשלות]]. 

ונמצא, שמחד גיסא אין בין חכמה לבינה שום חיבור וקישור, אבל מאידך גיסא הן קיום העולמות והן הבאתם לתכליתם תלויה בחיבור ויחוד זה.