עריכת הדף "אורי יהודה כהן" (פסקה)

==פעילות במלחמת העולם השנייה==
ב[[ב' אייר]] [[ת"ש]] פלשו הגרמנים להולנד, ובמשך שנתיים היהודים סבלו מגזירות קשות. ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו כ-2,000 יהודים לכיכר העיר רוטרדם, משם נשלחו רובם למחנות ההשמדה. אורי, רעייתו ובתם התינוקת מרים נותרו בעיר. ב[[תש"ג]] נולד להם בן שנפטר כעבור שנה, ואורי דאג לקבורתו ב[[בית הקברות]] היהודי תוך כדי המלחמה{{הערה|היה זה בתקופת החורף, ובתחילה ניסה לקברו לבדו. אבל כשנוכח שאינו מצליח בכך בעקבות היותה של הקרקע קפואה לגמרי. הניח את גופת התינוק בפתח תחנת משטרה שנחשבה כ"אמינה". בצירוף פתק המסביר שמדובר בתינוק יהודי שצריך לבוא לקבורה ב[[בית הקברות]], וכך נקבר התינוק לפי ההלכה.}}. את בתו ואת בנו עוזיאל, שנולד במהלך המלחמה, החביא אצל משפחות גויות עד תום המלחמה.

אורי נמלט ממספר ביקורות של המשטרה בביתו, ולבסוף שילם לגוי הולנדי שהסתיר אותו עד סיום המלחמה. הוא ניצל את ידיעתו בשפה הגרמנית ואת הופעתו החיצונית, בכדי להציל חפצים תשמישי קדושה וחפצים שווי ערך ממרתף בית הכנסת המרכזי ברוטרדם, את התשמישי קדושה החביא עד סוף המלחמה, ואת החפצים שווי הערך מכר בשוק השחור. בכסף שקיבל תמך ביהודים שהוסתרו וחילק מדי יום כ-200 ארוחות למשפחות יהודיות{{הערה|אורי חילק מדי בוקר חבילות מזון, ובכך מנע רעב בקרב כ-200 משפחות יהודיות ברוטרדם שהתחבאו מאימת הנאצים.}}. כמו כן, ארגן שחיטה כשרה של עופות פעמיים בשבוע, בבית ששכר בסמוך למשרדי הנאצים{{הערה|בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, ובצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים (!), ופעמיים בשבוע הביא שוחט למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם.}}. הוא שיתף פעולה עם המחתרות השונות, שסיפקו לו תלושי מזון, ובאמצעות פעולות שונות שביצע נגד הנאצים זכה באמונם, מה שאפשר לו להסתיר יהודים נוספים.

===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה נודע לו כי הוריו, הורי רעייתו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה. שני ילדיו, שהוסתרו אצל לא-יהודים, שרדו והתאחדו עם הוריהם. יהודי רוטרדם והשלטונות הכירו באורי כ"רב מחתרתי" בשל פעילותו בזמן המלחמה. הוא שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם, בשיתוף עם הרבנית שרה פורסט, וארגן בו תפילות קבועות. אורי הקים מוסד בעיר חאודה שבהולנד עבור בחורים ממחנות הפליטים, אך המוסד נסגר בשל התנכלויות מצד גורמים ממשלתיים{{הערה|שייתכן והושפעו מהאווירה הנאצית ולכן דאגו לסגירתה.}}. הוא פתח את ביתו לפליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, רחל כהן, סיפרה על מסירותו של אורי בהכנסת אורחים: בביתו בישלו תמיד בסירים גדולים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב. כששאלתי אותו כיצד הוא מסוגל לארח חולים ואנשים במצב קשה, השיב: "האם אפשר להשאיר יהודי רעב?" כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שכתובתו של כהן היא המקום להתארח. נהגי החשמלית היו מפנים יהודים לתחנה הסמוכה לביתו ואומרים: "כנראה לפה אתם רוצים להגיע".}}. מאוחר יותר, עבר לאמסטרדם בשל התמעטות הקהילה ברוטרדם.