עריכת הדף "איסור תמורה" (פסקה)

== הטעם לאיסור תמורה ==
הטעם לאיסור תמורה, נובע ממטרת הקדשים ומקום הקדוש, להטיל מורא וקדושה בלב בני אדם בכל ענייני הקודש, ה' בחר מקום טהור במיוחד - [[בית המקדש]] - בכדי לטהר את מחשבות בני האדם ולהדריכם לקראת עבודת קודש. כל פעולה שנעשית במקום קדוש, מקנים לאדם את האפשרות לדבוק בעבודת ה'.

ולפיכך אסור לשנות את מצב הקדושה של דבר מה, כמו בהמה שהוקדשה. השינוי במעמד הקדושה, כמו בהמה שהוקדשה שנשנית תמורתה בבהמה אחרת, יפגע בתכלית הקדושה וישפיע לרעה על ההכשרה והטהרה המיועדים, כי הקדושה אינה עניין של סמל בלבד, אלא יש לה כוח וטהרה המכוונים להכשיר את מחשבות האדם ולהדריכו לעבודת ה'. כדי לשמר את הכבוד וההדר של הקדושה, ה' ציווה שלא לשנות או להחליף את מה שנקבע כקדוש.

המשמעות של האיסור היא שכאשר בהמה נקבעה כקדושה, היא נשארת כזו לעד, ואין לשנות את מצבה או להחליף אותה בבהמה אחרת, אפילו אם הדבר ייראה כמו שינוי טכני. אם אדם מנסה לשנות את המצב הקדוש, הדבר לא רק שאינו פוגע בקדושה, אלא הקדושה מתפשטת גם למה שהמיר. בכך, האיסור שומר על קביעות הקדושה ומנוע שינוי במעמדו.

הרמב"ם מסביר, כי הכתוב "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" מלמד אותנו כי התורה רואה את טבעו של האדם, שלפעמים הוא מעוניין להמיר את מה שהקדיש למזבח, במיוחד אם הוא חושב שניתן להמיר את "הרע" ב"יפה". כלומר, אם אדם הקדיש בהמה למזבח ומאוחר יותר נחשבת לו טוב יותר בהמה אחרת, ייתכן שיתפתה להמיר, אולם התורה אוסרת זאת. הסיבה היא שברגע שהאדם מקבל רשות להמיר רע ביפה, הוא עשוי, בגלל היצר הרע, להמיר גם את היפה ברע ולהגיד לעצמו שהיפה הוא רע. ולכן, התורה אוסרת זאת באופן מוחלט כדי שלא תיווצר פרצה שבה יוכל האדם לפגוע בקדושת הקרבנות.