עריכת הדף "אנציקלופדיה תלמודית" (פסקה)

==עידודים מהרבי==
[[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}.

כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש"נתמלא הבית אורה"{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י"א בתמוז תש"מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי [[תורת הרבי]] מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|יש הטוענים כי הרבי התבטא בהזדמנות מסוימת שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה.}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.

פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא "לקסיקון תלמודי" לתועלת בחורי הישיבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך "הגבהה" חסר מנהג חב"ד בהגבהה.

כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה "אנציקלופדיה", מכיוון שזהו שם של גויים: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ה, התוועדויות תשמ"ה ג', 1609}}.

בתחילת [[חודש אב]] [[תשל"ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה"ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה"ת''' (תשע"ג) עמ' 548.}}.

מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב"ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[אלתר הילביץ]] ועוד.

עד פטירתו בשלהי שנת [[תש"פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שהיה ידיד חב"ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.

בשנות הכ"ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב"ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת "נביעת המוחין" של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}.