עריכת הדף "אריה לוין" (פסקה)

==קשריו עם הרבי==
הרב לוין העריץ וכיבד מאד את [[הרבי]], ועמד עמו בקשרי מכתבים. באגרותיו מכנה אותו הרבי "הרב הצדיק.. אוהב ישראל באמת".

במכתב מיום [[ה' מנחם אב]] [[תשט"ו]] כותב לו הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה. ובלי ספק אשר, סוף סוף... מלבד מקרים יוצאים מן הכלל ומיעוטא דמיעוטא, הנה כשמתחזק הקירוב משום [[אהבת ישראל]] מזכיר לפעמים על דבר השם תורתו ומצותיו, והדברים נשמעים וגם פועלים את פעולתם במשך הזמן. והשם יתברך יצליחו לראות פרי טוב בעמלו ומבלי הפסק זמן בין הזריעה והקצירה.|מקור=אגרת ג'תרצז}}

בשלהי שנת [[תש"ל]] ביקר הסופר מר שמחה רז אצל הרבי ב[[יחידות]]. בספרו{{הערה|"צדיק יסוד עולם" עמוד 279.}} הוא מתעד את הביקור: {{ציטוטון|הרבי אמר לי: "קראתי בשבועון "פנים אל פנים" כתבה אודות הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין... האם אתה הוא הכותב?" משהשבתיו בחיוב המשיך ושאל... "היש לך סיפורים נוספים אודות ר' אריה?" התחלתי לספר לו סיפורים הכרוכים במעשי [[צדקה]] וחסד שעשה ר' אריה, וכל אותה שעה היה הרבי מלובביץ עומד על רגליו באמצע חדרו, ומאזין. הוספתי וסיפרתי לו גם על דברי תורה ששמעתי מפיו של ר' אריה, והאדמו"ר מלובביץ התפעל, אחז בידי ואמר לי: "זו פעם ראשונה שאני שומע פירוש זה, והאמן לי, זו אמיתותה של תורה"... ואז הוסיף הרבי ואמר: "ספר לי עוד סיפור"; "ספר לי עוד סיפור"... וכל אותה שעה עיניו של הרבי ברקו ובהקו... בתום שיחת "יחידות" זו, שארכה למעלה משעתיים, כשעמדתי להיפרד מהרבי, אמר לי: "סיפורי צדיקים, יש להעלותם בכתב כדי לזכות בהם את הרבים. עשה זאת"}}.

נכדו של ר' אריה, המגיד הירושלמי ר' שבתי יודלביץ, סיפר ב[[יחידות]] לרבי שישנם קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קירבתו לחוגי "מרכז הרב". הרבי הגיב: "נאמר "כל '''שרוח הבריות''' נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ולא "כל שרוח הקנאים נוחה הימנו"..."

פעם ביקש מהרב [[יצחק דוד גרונר]] למסור לרבי אודות [[חלום]] שהיה לו, בו ראה את הרבי מעוטף ב[[טלית]] ומעוטר בתפילין, עומד ומתפלל לפני התיבה תפילת [[שחרית]]. כאשר הגיע הרבי לברכת "גאל ישראל", התעורר משנתו. כששמע זאת הרבי, ביקש להשיב לו: "חלמא טבא חזיתא" ([[חלום]] טוב ראית)!

בשנת [[תשכ"ח]] מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]. הרבי קרא את המכתב בעת ה[[יחידות]], ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב, עמוד 202-5.}}

שנתיים לפני פטירתו, בשנת [[תשכ"ז]], ביקש ר' אריה מקרובו הרב [[יוסף רלב"ג]] להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי הייתה: {{הדגשה|ר' אריה אינו מרגיש בטוב? אין זה יכול להיות, הרי העולם כה זקוק לו...}}
מידי שנה, היה מקבל הרב לוין [[מצה שמורה]] מהרבי, במסגרת [[חלוקת המצות לארץ הקודש]]. בשנת פטירתו - [[תשכ"ט]], הבחין הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - שמונה על החלוקה ב[[ירושלים]] - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום [[ט' ניסן]] של אותה שנה נפטר ר' אריה{{הערה|"צדיק יסוד עולם", עמוד 268}}.

אחד מחתניו של הרב לוין - הרב אהרן יעקובוביץ - הגיע מגזע חב"די, ובניו התקשרו בבחרותם לרבי: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.