עריכת הדף "בגתן ותרש" (פסקה)

==בתורת החסידות==
ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}.

בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}.

ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך [[השתלשלות התורה|העברת המסורה]], מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}.

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]