עריכת הדף "ברכת כהנים" (פסקה)

==ברכת כהנים בתורת החסידות==
על פי פנימיות התורה, הכהן נחשב לאיש החסד{{הערה|זוהר חלק א' רסו, ב.}}, ועל כן דוקא הוא מצווה לברך את ישראל.

ברכת כהנים ענינה הוא להמשיך אור ושפע אלוקי מהדרגות הגבוהות ביותר, הנמשכים על ידי הברכה באופן חלק ללא כל מניעות ועיכובים, בכחם של הכהנים שהם אנשי חסד, ועל ידי שהם מברכים את העם הם ממשיכים את ההשפעות האלוקיות גם למי שלא מגיע לו, באופן של חסד ולפנים משורת הדין{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת קרח, דף נה עמוד ב.}}; כך, ישנם בברכת כהנים הן המעלה של [[ברכה]] והן המעלה של [[תפילה]], דהיינו שהיא ממשיכה מדרגא שלמעלה מהשתלשלות, אך לא באופן שמבקשים מלמטה למעלה, אלא בדרך ציווי מלמעלה למטה מכיון שהכהנים מברכים בשליחותו של הקב"ה (ובזה גופא שני אופנים: א) שהברכה היא בעצם ברכת בשר ודם אלא שהקב"ה נותן בזה כח מיוחד - "מסכים על ידם" - שברכה זו תהיה ברכתו של הקב"ה, ב) השליחות היא באופן כזה אשר "מעשה השליח מתייחסת להמשלח", דהיינו שכחו של הקב"ה מתעצם עם (ברכת) הכהן, ובמילא דרגת הכהן עצמו בעת הברכה היא למעלה מהשתלשלות){{הערה|לקוטי שיחות חלק י ע' 37 ואילך.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט.}} שבברכת כהנים נרמזים כל עשר הספירות: הברכה עצמה ענינה הוא המשכת המוחין (חכמה, [[בינה]] ודעת), הכהנים הנושאים את כפיהם מסמלים את העלאת המידות (ששת המידות, חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, נצח הוד ויסוד), ומברכים את בני ישראל שבהיותם בני מלכים הם מסמלים את ספירת המלכות.

גם למיקומה של ברכת כהנים בסדר התפילה ניתן ביאור בדרושי תורת החסידות{{הערה|שיחות קודש, כ"ף [[מנחם אב]] תשי"ב, ועוד.}}, שהיות וענינה של ברכת כהנים הוא המשכת אורות אלוקיים נעלים, על מנת להמשיך אורות אלו מוכרח להיות בביטול גמור, ולכן נקבע בנוסח התפילה לומר את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, בה מגיע המתפלל לדרגת ביטול נעלית כזו, המאפשרת לו להמשיך את האורות הנעלים.