עריכת הדף "גזירת הלבוש" (פסקה)

==הגזירה==
לגזירה היו מאפיינים רבים, ביניהם ניתן למנות את שתי הדברים שהיו עיקר גזירת הלבוש:
*'''קיצוץ הזקן והפאות'''
*'''לקצר את המלבושים''' דבר אשר גרם לקיצור הקפוטה של חסידי חב"ד ולהחלפתה בפראק רוסי ([[סירטוק]]).
גזירות אלה נכפו על ידי השוטרים הרוסים והפולנים באכזריות רבה. בכל פעם שראו השוטרים [[יהודי]] מהלך עם [[פיאות]] גלויות ו[[זקן]], או לחלופין מהלך כשלגופו קפוטה ארוכה ורחבה היו מכים בו וגזרים לו את פאותיו וזקנו, או שגוזרים את שולי הקפוטה, וכל זאת לעיני כולם. אכיפות אלה גרמו לגל מחאות אדיר בכל רחבי [[רוסיה]]. עשרות אלפי [[יהודים]] מכל שכבות האוכלוסייה יצאו להפגין ברחובות נגד האכיפה הבררנית והמפלה של השלטונות כלפי היהודים.

ראשי הרבנים, שבראשם ה[[צמח צדק]]{{הערה|‏שו"ת צמח צדק, יו"ד סימן צ'–צ"א.}} ורבי [[ישראל מרוז'ין]]{{הערה|אגרות רבי ישראל מרוז'ין ובניו, חלק ב', אגרת ל"ג.}} התירו ליהודים להתלבש כפי שנצטוו על פי החוק, בשל אימת המלכות. לעומתם רבי [[יצחק מאיר אלתר]] בעל החידושי הרי"מ סבר שלגזירה יש דין של [[יהרג ואל יעבור]].

בעקבות ההפגנות ההמוניות לאחר שנים מועטות הוסרה הגזירה מ[[רוסיה]]. אך היא עדיין המשיכה ברחבי [[פולין]] והסביבה. המתנגד החזק ביותר שעמד בתוקף כנגד הגזירה היה רבי יצחק מאיר אלתר. בעקבות התנגדותו הגדולה לגזירה הוא נאסר על ידי השלטונות. לאחר שנאסר נאספו המוני [[יהודים]] והחלו להפגין ב[[ורשה]]. כשההפגנה החלה לצאת מכלל שליטה שחררו ה[[פולין|פולנים]] את האדמו"ר מגור, והציעו ליהודים פשרה. הפשרה הייתה או שהם יקצצו את הזקן וילכו במלבושים קצרים כדרכיהם של ה[[משכילים]], או שהם ילכו במלבושים ארוכים, אך יוסיפו מכנסיים קצרים התקועים בתוך הגרב כמנהג הרוסים. היהודים בחרו באפשרות השנייה, ומנהג זה השתמר עד ימינו.