עריכת הדף "דבר מלכות ויצא" (פסקה)

==תוכן השיחה==
הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת ה[[צדיק]] הוא כאשר הוא יורד ל[[גשמיות]] העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום{{הערה|כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".}}, כפי שהיה אצל ה[[אבות]], [[משה רבינו]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].

הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא ב[[פרשת ויצא]] בה מסופר על [[הליכת יעקב לחרן]]. יציאתו של יעקב מ[[באר שבע]] מסמלת את ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בשביל לפעול את גילוי [[הקב"ה]], לינתו של יעקב, מסמל את [[העלם והסתר]] שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב{{הערה|הקורה בעת שהאדם שוכב.}} של איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]], שבו שניהם בהשוואה אחת, המורה על גילוי העצם. וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף ד[[קדושה]] רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגינה עליו גם מחיות רעות.

הדבר המתבטא בכך שעל יעקב נכתב ש{{ציטוטון|מטתו שלימה}} המורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" בעולם הזה הגשמי, שהוא השוואת הדרגות, גם הנמוכות ביותר{{הערה|איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]]}}.

הרבי הוסיף שהמלאכים נשלחו ל[[עשיו]] ב[[פרשת וישלח]], נשלחו בשביל להגיד לעשיו שמכיוון שעשיו גמר כנראה את[[עבודת הבירורים]], יכולים שניהם, עשיו המבטא את [[עולם התהו]], ו[[יעקב]] המבטא את [[עולם התיקון]], להתאחד ולחבר את האורות דתהו בכלים דתיקון.
* '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש"[[אבן מקיר תזעק]]", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
*'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]], כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!