עריכת הדף "דיני קניינים" (פסקה)

== מדיני המצווה ==
בפסקי ההלכה מצוין שדיני המכירה שונים לפי סוג הממכר:

# '''קרקעות ועבדים''' – נקנים בכסף, בשטר ובחזקה.
# '''מטלטלין''' – ישנן דרכים שונות לקנות אותם, כמו הגבהה, משיכה או מסירה. הגבהה נחשבת לקנייה שלמה ומספקת, בעוד המשיכה ומסירה הן קניות חלקיות.

נאמר בגמרא שדעת רבי יוחנן היא, שמעצם דין התורה מעות קונות במטלטלין, אך ישנה גזירה שצריך גם להחיל את דרך המשיכה, כדי למנוע מצבים שבהם המוכר יוכל לטעון שהמכירה לא הייתה תקפה.

==== פרטי הדינים ====
הדינים נוספים כוללים את ההבנה כי אם המוכר אינו שומר על הכלים או הממכר באותו מקום שבו יש לו זכות לרשות, לא ניתן לקנות את המטלטלין באותו מקום. אולם, אם הלוקח שומר את הכלי או את הממכר במקום שבו יש לו זכויות, ניתן לקנות את הממכר אף ללא הצורך במשיכה.

==== קניין החליפין ====
המצווה מציינת גם את קניין החליפין, שבו אדם מחליף סחורה או כלים עם חברו, וזה נחשב כקנייה על פי דין תורה.

==== קיום המצווה ====
המצווה הזו נוהגת בכל זמן ומקום, אך ישנה החובה על הזכרים לדון כראוי על פי התורה, ובית דין שאינו פוסק כדין התורה בטל את פסקי דינו, אלא אם כן יש הסכמה של שני הצדדים למהלך הלא תואם את התורה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה שלו.}}.