עריכת הדף "ה' יקום דמו" (פסקה)

==השימוש בביטוי==
השימוש בביטוי ה' יקום דמו נעשה בהנצחה על [[מצבה|מצבות]] הקדושים, הקדשות בספרים ובבתי הכנסת וכן בלשון המדוברת והכתובה. הביטוי מופיע החל מראשית תקופת ה[[אחרונים]] ואף ב[[ראשי תיבות]], דבר המורה על כך שהביטוי כבר אז היה נפוץ.

רבי אהרן ברכיה ממודנה שהיה רב ו[[קבלה|מקובל]] בן יהדות איטליה בספרו "מעבר יבק" כותב שיש תועלת לנשמת ההרוג מכך שאומרים עליו "השם יקום דמו": {{ציטוטון|ועושים לנהרג נחת רוח כשמזכירים אותו לומר השם יקום דמו.}}{{הערה|מאמר שפת אמת פרק י.}}.

הרב הראשי הצבאי, הרב [[שלמה גורן]] הסיק שניתן להשתמש בביטוי גם לגבי חלל צה"ל שנהרג בשוגג מאש כוחותינו, כיון שגם הוא קורבן של המלחמה{{הערה|שו"ת משיב מלחמה, חלק ג סימן ב.}}.

בשולחן ערוך נאמר: "אם מצאו ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו"{{הערה|שולחן ערוך יורה דעה שסד, ד. ובש"ך: כדי להעלות חימה ולנקום נקם.}} מטעם זה חיילים שנהרגו בקרב ונרצחים, נקברים בבגדיהם ונעליהם, ללא [[טהרה (אבלות)|טהרה]] וזאת כדי לקבור אף את דם החלל שלא ייאבד בטהרה, וכדי לעורר את נקמת ה'.