עריכת הדף "הפטרת חנה" (פסקה)

== תוכן ההפטרה על פי החסידות ==

==== בכייתה של חנה ====
[[פנינה]] , צרתה של חנה שהכעסתה על ידי התפארותה בילדיה שלה, רומזת ל[[סטרא אחרא]]{{הערה|אור המאיר פרשת לך לך בשם הבעל שם טוב, על פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא "שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו"".}}, ו[[חנה]] רומזת ל[[שכינה]], וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בשמותיהם: השם 'חנה' מורה על ''''חן ה'''שם', ואילו פנינה רומזת על העשירות הגשמית, וכהשוואת הפסוק, שהתורה 'יקרה מפנינים'{{הערה|אור התורה משפטים א'רסה. תורת מנחם חלק לח עמוד קיג.}}. והבכי והצער של חנה על עקרותה מורה ברוחניות על זה שאין לאדם קיום והמשכה בעבודת ה' שלו, בקדושה (הוא 'חי', אך אין לזה המשכיות ותולדות בעולם הזה), ואילו למעשיו הקשורים לסטרא אחרא יש תולדות וקיום{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד י'.}}. 

חנה ופניניה סותרים זו לזו, היות ואהבת ה' והסטרא אחרא לא יכולים לשכון יחד בלב היהודי, כפי שבא לידי ביטוי גם בגשמיות המעשה, כמובא במדרש שעם כל ילד שנולד לחנה, נפטר אחד הילדים של פנינה{{הערה|אור התורה משפטים עמוד א'רסה.}}, שהוספה בצד אחד גורעת בצד השני. ולכן מסופר בהפטרה שחנה שמחה על כך בשירתה, כיון שעל פי תורה צריך לשמוע עם 'כריתת' הבנים - תולדות ומעשי האדם, מהשייכות שלהם לסטרא אחרא, ולפעול להעבירם אל צד הקדושה{{הערה|תורת מנחם חלק לח, עמוד קיד.}}.

בכייתה של חנה מורה על כך שאדם שרוצה שיהיה לו 'בית ולד' ועבודת השם שלו תועיל במשהו, צריך לעשות מעצמו כלי קיבול, כלומר להתבטל לאלוקות כדי ששפע ואור ה' יוכל לשכון בקרבו, והבכי הוא ביטוי של תנועת הנפש והתעוררות האדם בעצמו [[ביטול|לביטול]]{{הערה|תורה אור משפטים עט, א.}}.

כאשר אלקנה ניסה לרצות את חנה, אמר לה 'הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים', כלומר הסביר לה שבמקום שיש גילוי של בחינת 'אנכי', אין מקום לצרכים האישיים, אך חנה לא קיבלה את התנחומים כי היא הייתה מחוברת לתכלית של בריאת העולם, שהוא לעשות [[דירה בתחתונים|דירה בתחתונים,]] ושזה יהיה באופן של 'זרע אנשים' דווקא{{הערה|תורת מנחם חלק סב עמוד נז.}}.

==== תפילת חנה ====
בתפילה חנה כתוב ותתפלל '''על''' ה', ולא אל ה', היות שאכן היא המשיכה בתפילתה ממקום שהוא נעלה אפילו מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי]]'{{הערה|תורה אור משפטים עט, א.}}. דבר זה בא לידי ביטוי גם בתפילת ההודיה שאומרת <nowiki>'אין קדוש כה''</nowiki>, שמדברת על דרגה כזו שהיא המובדלת והעליונה מכולם ('''אין''' '''קדוש''' כ..), שאין משהו שיכול לערוך לדרגה זו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א, עמוד רפח.}}, וכן בביטוי שמזכירה בשירתה 'ולא נתכנו עלילות', שעלילות ומעשי התחתונים לא נוגעים בו ולא משפיעים עליו במאומה{{הערה|אך בקרי אומרים 'ולו' היות שב[[דעת תחתון]] מעשי התחתונים כן נוגעים בו. ספר הערכים אות אל"ף עמוד קסד.}}, ובביטויים נוספים לאורך ההפטרה{{הערה|'ה' יחתו מריביו' - התבאר בלקוטי תורה נשא כה, ב. כפל הלשון 'ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן' - התבאר באור התורה דלעיל, בהוספות עמוד 103.}}.

תפילת חנה בלחש מסמלת גם היא על בחינה נעלה זו; ביטוי הנפש בא בדרך כלל באמצעות דיבור, אולם כאשר כלי הדיבור לא יכול להכיל מתפרץ האדם בבכי או בצעקה, והבחינה העמוקה יותר לא יכולה להתבטא אפילו בצעקה, והיא בא לידי ביטוי רק בצעקת הלב, שפתיה נעות וקולה לא ישמע.

==== טענתו של עלי הכהן ====
עלי אכן, לא חשב שחנה שיכורה (ולכן לא הפסיקה מתפילתה), אלא טען בפניה שאיך יתכן שכשהיא עומדת בפני השם היא שקועה לחלוטין בצרכים שלה, ומכנה 'שיכורה', כמו שיכור ששקוע בעצמו ולא שם לב היכן הוא נמצא. אך חנה ענתה לו, שכאשר יהודי מבקש את צרכיו מהקדוש ברוך הוא, אין אלו סתם צרכים גשמיים, אלא זהו צורך של הנשמה, היות ולנשמה עצמה יש צורך בזה כדי שתוכל להשלים שליחותה בעולם (דירה בתחתונים כנ"ל), וזהו גם הלימוד מההפטרה לתפילות ראש השנה, שמבקשים מהקב"ה שנה טובה ומתוקה בגשמיות, אף שעניינו של היום הוא הכתרת המלך, כיון שאנו לא מבקשים עבור עצמנו אלא עבור הנשמה ועבודתה{{הערה|ליקוטי שיחות חלק יט.}}.

==== הוראה בעבודת ה' ====
בכל ענין בתורה יש ללמוד ממנו הוראה למעשה, כיון שה[[תורה מלשון הוראה|תורה היא מלשון הוראה]], ובוודאי מהסיפור בהפטרה זו, שהגמרא עצמה מעידה עליה שיש ללמוד ממנה הלכות גדולות ("כמה הלכתא גברוותא"){{הערה|אוצר לקוטי שיחות מועדים שיחה ב' לראש השנה.}}, יש ללמוד הוראה למעשה '''בפועל'''.

מבקשת חנה ניתן ללמוד שאופן ה[[חינוך]] הנכון הוא 'זרע אנשים - זרע המובלע בין אנשים', כלומר, לא לשאוף לחנך את הבן דווקא שיצטיין בדבר מסוים או שיהיה המובחר ביותר בתחום כל שהוא, אלא דווקא שיהיה מובלע בין אנשים, כלומר מקובל בחברה. וזו הדרך שמביאה להצלחה בחינוך, עד לאופן ש[[שמואל הנביא|שמואל]] בדורו כ[[משה רבינו|משה]] ו[[אהרן הכהן|אהרון]] בדורם (כמאמר הגמרא{{הערה|תורת מנחם חלק כז עמוד שמ.}}), וכן יש ללמוד שלצורך חינוך הילדים כדאי לוותר על תועלת אישית ואפילו תועלת רוחנית כמו ראיית אלוקות בבית המקדש{{הערה|תורת מנחם חלק לח עמוד קטו. ובכח מסירות נפשה לא לעלות לרגל, ולהחליף מקומה בחינוך בנה עם "אומנת", אחר כך באה לשילה עם שמואל והשאילתהו להשם כל הימים. ו' תשרי תשל"ד, תו"מ אות י'.}} (שלכן אף במשכן הייתה חנה עצובה על עקרותה והתפללה על כך), וכן מהקדשת שמואל לה' אחר לידתו, יש ללמוד שכבר מגיל צעיר להקיף את הילד בחדר הדומה ככל האפשר לבית ה' - נקי מדברים לא מתאימים, ומעוטר בדברי טהרה וקדושה כמו אותיות וספרי קודש{{הערה|תורת מנחם חלק סב עמוד סב.}}.