עריכת הדף "ורשה" (פסקה)

==ביקור אדמו"ר הריי"צ==
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי]] ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו{{הערה|הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשא)|שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]].}}, אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".

תמורת זאת, בבוקרו של יום שני [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי{{הערה|תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.}}.

רבים מתושבי העיר ובראשם [[רבנים]] חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב [[שניאור זלמן שמוטקין]] בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.

הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.

בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.

עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".