עריכת הדף "חיטה" (פסקה)

=== סדר העבודה ===
בגמרא<ref>פסחים ג' ע"ב</ref> מסופר: "יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא (יצא לכפרים לראות בתבואות). כי אתא (כשחזר), אמרו ליה (לו): חיטין נעשו יפות? אמר להם: שעורים נעשו יפות. אמרו לו: צא ובשר לסוסים ולחמורים, דכתיב השעורים והתבן לסוסים ולרכש. מאי הוי ליה למימר (מה היה לו לומר)? אשתקד נעשו חיטין יפות".

על פי הפשט, הכוונה היא שיוחנן חקוקאה יצא לשדות, ומכיון שלא רצה לענות בשלילה לשאלה האם החיטים הבשילו, לכן ענה שהשעורים יפות, ומכלל הן ילמדו על הלאו. אמרו לו, לא היה לך להתייחס לשעורים שהינן מאכל בהמה, אלא היה לך לומר ששנה שעברו החיטים היו יפות, וכך היו מבינים את המצב בשנה זו.

ולכאורה, אם כל העניין לא לומר שהחיטים לא נעשו יפות, הוא עניין של לשון נקייה, האם לומר "צא ובשר לסוסים ולחמורים" שיש להם שעורים ותבן, אין זה עניין של חוסר לשון נקייה? אדרבה, יש כאן זלזול.

אך יש להבין זאת על ידי ההקבלה לעבודת האדם:

"היציאה לראות בתבואות היא, לראות אופן עבודתם של ישראל בזריעת התבואה, שהיא ברוחניות "תבואת ה'", כדי שתהיה הצמיחה בהוספה וריבוי.

"וכששאלו אותו "חטים נעשות יפות", האם העבודה ב"חטים", העבודה של הנפש האלקית מצד עצמה, עולה יפה, השיב להם: "שעורים נעשו יפות" – ש(בשנה זו) העיקר הוא (לא העבודה של הנפש האלקית מצד עצמה, אלא) הבירור של נפש הבהמית. כלומר, כוונתו לא הייתה לבשר שהחיטים לא עלו יפות, היינו, שיש איזה חסרון בעבודה של נפש האלקית, כי לא נחית לזה (אף שגילה זה דרך אגב), כי אם, להדגיש את הצורך והחשיבות של עיקר העבודה בבירור נפש הבהמית, "שעורים נעשו יפות".

"ועל זה אמרו לו "צא ובשר לסוסים ולחמורים" – (שאין זה מענה בכוונת לעג חס ושלום, אלא באופן חיובי), שיש בדבריו בשורה טובה בנוגע לעבודה של בירור נפש הבהמית, ועד לדרגא הכי תחתונה שבה, "סוסים וחמורים", מכיון ש"שעורים (מאכל בהמה, "השעורים והתבן לסוסים ולרכש") נעשו יפות", הרי זה מורה על נתינת כוח מיוחד מלמעלה בנוגע לעבודה של בירור נפש הבהמית, ולכן "צא ובשר לסוסים ולחמורים" – לבשר שיש נתינת כח מיוחדת לבירור הדרגא הכי תחתונה של נפש הבהמית, "סוסים וחמורים", כדי להוסיף עידוד וזירוז בעבודה של ברור נפש הבהמית.

"אף על פי כן, מסיימת הגמרא ש"הוי' לי' למימר אשתקד נעשו חיטין יפות", שהתחלת העבודה היא על ידי הגילוי דנפש האלקית (חטים), ועוד ועיקר, שתכלית העבודה של בירור נפש הבהמית היא כדי שיתוסף עילוי גדול יותר בנפש האלקית (חיטים)".

מכאן, שהנכון ביותר הוא, שבירור הנפש הבהמית ייעשה בכוחה של הנפש האלוקית, ובכך יתווסף עילוי בנפש האלוקית<ref>ספר השיחות תש"נ חלק א' עמ' 273־285.</ref>.