עריכת הדף "חמור" (פסקה)

==בחסידות==
בחסידות מורה החומר על חומריות. [[הבעל שם טוב]] מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|שמות כג, ה.}}, שפירושו: כאשר תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/20&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 ספר השיחות תש"ד]}}.

[[יעקב]] שלח ל[[עשיו]] בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה{{הערה|ליקוטי תורה פרשת וישלח}}.