לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
חסידות סקווירא
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== קשרי החצר עם חב"ד == האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, הורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים. כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מ[[ויזניץ]] מונסי. בג' תמוז תשנ"ד הגיע האדמו"ר מסקווירא ל-770{{הערה|הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}} הוא אף ציווה שכל חסידיו יגיעו ל-770 ובהוראתו אוטובוסים עם מאות חסידי סקווירא הגיעו יחד עם האדמו"ר ל-770. בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הוציא לאור הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב. במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם] {{אינפו}}}}. במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין קהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. בדבריו התבטא שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527] {{אינפו}}}}. במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא. חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמו"ר הזקן, כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם] {{שטורעם}}.}} החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד שולחן ערוך הרב. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], הארגון משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר. לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב"ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תורה ומצוות מחסידות סקווירא לשעבר, בהשפעת [[שליח]] הרבי לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] הם שבו לחיי שמירת תורה ומצוות. ב[[סיוון]] [[תשפ"ב]] נפגש האדמו"ר מסקווירא עם הרב כפלין והביע את התפעלותו צכל, הוא התבטא '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל{{הערה|האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב.}}. ב[[מנחם אב]] [[תשפ"א]] קיבל את הרב [[מנחם מענדל עזגאווי]] והרב [[שמואל באטלער]] לפגישה במעונו, הרב עזגאווי העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], וסקר בפניו את הוראות הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח ואת הספר, האדמו"ר מסקווירא בירך את המלקט בהצלחה ובסייעתא דישמיא לקרב את הגאולה ונתן לו 150$ כדמי קדימה על שאר הספרים בעניני משיח וגאולה שיוציא לאור בעתיד{{הערה|וידאו 'מה אמר האדמו"ר מסקווירא שליט"א על הספר דבר מלכות?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}. כהמשך לפגישה, באותו יום חתמו חברי בית הדין של חסידות סקווירא על קול קורא המעודד את לימוד הספר דבר מלכות לשם זירוז ביאת משיח תיכף ומיד ממש. === רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער === רבי משה ניישלאס אב"ד סקווער ואב"ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד. נפטר בכ"ז אדר א' תשנ"ז. בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב"ד סערדעלי דיין ומו"צ בהעדה החרדית וחתנו האדמו"ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב"ד.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים