עריכת הדף "חסידי אשכנז" (פסקה)

==בחסידות חב"ד==
{{להשלים}}
בתורת החסידות מובאים ציטוטים רבים מספרי חסידי אשכנז, כך לדוגמה אדמו"ר הזקן בפרק הראשון ב[[אגרת התשובה]] מציין לתיקוני התשובה שמופיעים בספר הרוקח ובספר חסידים.

גם הרבי הרבה להתייחס לדברים המופיעים בספרים אלו{{הערה| כגון הוצאת מעות ב[[מוצאי שבת]], מגורים של גיסים באותה עיר, סתימת חלון, ועוד.}}, והורה להיזהר בדברים המופיעים בהן אף שלא התגלו לנו הטעמים הכמוסים שלהם, היות והמחברים של ספרים אלו הינם כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדרגתם, ואף רמז כי הוראותיו של [[רבי יהודה החסיד]] הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}.

על כללות התקופה העיר הרבי מדברי [[הרמב"ם]] באגרת תימן{{הערה|1=פרק ג' (קרוב לסופו).}} שבלעם אמר "כעת יאמר ליעקב ולישראל" בשנת ב' אלפים תפ"ח, והכוונה במילה "כעת" היא שלאחרי שיעבור פעם נוספת מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]], ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגה' שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב.}}, שאז תחזור הנבואה בישראל, ואכן בסביבות זמן זה פעלו רבי יהודה החסיד ובני דורו, שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש. תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.}}.

{{הערות שוליים}}