עריכת הדף "חשבונו של עולם" (פסקה)

==בתורת הרבי==
[[קובץ:חשובנו.png|200px|ממוזער|הרבי במהלך אמירת השיחה]]
ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]], כעשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בביתו בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מה ייעשה אחר מאה ועשרים. הרבי אמר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[ אדמו"ר הצמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי התבטא שבשעתו לא הבין מדוע יצא בשגח"פ דווקא לו לשמוע דברים אלו, וכעת בעקבות כך הבין שצריך לדבר בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם". בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא ל[[אריכות ימים]]. לאחר אמירת השיחה חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]], כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים, הנוכחים במקום העידו שעיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}.

בסיום השיחה [[ הרב מרלו ]]<nowiki/>ניגש לרבי ברכו באריכות ימים ושנים טובות והוסיף: הרי כתוב ואתה תצווה, כולם יודעים מיהו המצווה, וענה לו הרבי בפנים רציניות מאד: שיהיה בלי 'כתית' (ישנם שלמפרע מצאו בכך רמז, ש'כתית' עולה בגימטריא 830, כמנין הימים שבין [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|כ"ז אדר תשנ"ב]] ל[[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז תשנ"ד]], ו'ואתה תצווה' הוא הקונטרס האחרון שהגיה הרבי לפני ההעלם והסתר)<ref>מפי המזכירים (הובא בספר 'חשבונו של עולם' ע' 53)</ref>.

כאשר שמעו החסידים את ה[[שיחה]] שררה מבוכה רבה. רבים דנו והתפלפלו מה בדיוק היתה כוונת הרבי בשיחה, בהיות שדברי הרבי היו סתומים ביותר ולא נודע למה בדיוק כוונתו{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה ל[[מוגה|הגהה]] אף לאחר שהרבי ביקש זאת מספר פעמים{{הערה|הנקודה החב"דית - 1, ע' 50}}. השיחה נדפסה לראשונה מתוך תמליל ההקלטה בשבועון 'כפר חב"ד' מס' 624, שבועיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת [[התוועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}, אבל הושמטו ממנה חלק הארי של ההתבטאויות הנ"ל.

בשיחת ש"פ עקב תנש"א משתמש הרבי בביטוי בהקשר לחשבון נפש שיהודי נדרש לעשות בקשר להבאת הגאולה: "יש בכוחו של יהודי לעורר את עצמו ולעורר יהודים נוספים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב"ה – ש"בואו ונחשוב חשבונו של עולם": לפי כל החשבונות (שהקב"ה הראה בתורתו ובהניסים שהוא עושה בעולם) הי' צריך הקב"ה כבר מזמן להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו"!".