עריכת הדף "חתן" (פסקה)

== המשמעות הפנימית והקבלית ==
=== החתן כמשל לקב"ה ===
על פי הזוהר והכתבים הקבליים, הקב"ה מכונה גם '''חתן''', וה[[כנסת ישראל]] – '''כלה'''. ביום [[מתן תורה]] – שיא החיבור בין הקב"ה לעמו – נדרש הפסוק "ביום חתונתו זה מתן תורה". החתן הרוחני – הבורא – מתגלה לכלה – [[עם ישראל]] – בקשר פנימי שמבוסס על תורה ומצוות.

=== שני בחינות ב"חתן" ===
בפנימיות התורה מוסבר שקיימות שתי מדרגות ב"חתן", כנגד שתי מדרגות ב"[[כלה]]". מושג זה מתפרש על פי לשון הפסוק: '''"קול מצהלות חתנים מחופתם"''' – ריבוי חתנים, תרי משמע, מרמז על שתי בחינות:

'''חתן עילאה''' – בחינת "חות דרגא" – זהו שלב ההשפעה העליונה, שבו אור אין-סוף ברוך-הוא משתלשל ומצטמצם כדי להתלבש ב[[תורה]] העליונה, המכונה '''חכמה עילאה'''. זהו המצב שבו הקב"ה, הנקרא בקבלה '''קדוש ומובדל''', בוחר "לשבת ולעסוק בתורה" – כלומר, להתגלות באופן מצומצם בתוך התורה. הבחינה הזו נקראת חתן עליון משום שהיא התנועה מלמעלה למטה – מהאלוקות אל הבריאה.

'''חתן תתאה''' – כאשר האור הא-לוהי שכבר התלבש בתורה ממשיך ויורד גם לעולמות התחתונים – [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] – כך שגם בעשייה הפשוטה של מצוות ותורה בגשמיות, ישנו גילוי של אור אין-סוף. זהו השלב שבו השפעת העונג העליון חודרת למציאות המעשית.

=== עניין השיר, הנשיקה והייחוד ===
התקשרות החתן עם הכלה ברובד הרוחני מתוארת כפעולה של '''שיר ו[[נשיקה]]'''. הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו" נדרש בקבלה כגילוי של אהבה פנימית מאוד, שאין לה אפשרות להתבטא באותיות ה[[דיבור]], אלא דווקא דרך *הבל הפה* – כמשל לנשיקה, שהיא הביטוי העמוק ביותר של חיבור פנימי.

גם התורה עצמה – לפי פנימיות הקבלה – נתפסת כביטוי של נשיקין: גילוי רזי פנימיות אור אינסוף, בדרך של דילוג על [[סדר השתלשלות|ההשתלשלות]] הרגילה, מתוך אהבה עצומה שאינה יכולה להתבטא אלא דרך צמצום עצום – '''כמו טיפה מן האוקיינוס'''{{הערה|[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001381134 ריש שיר השירים].}}.