עריכת הדף "חתן תורה" (פסקה)

==הלכות ומנהגים==
אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית){{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&pgnum=380 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 362]. וכן בשיחת שבת פרשת בראשית תשל"ב בתחילתה.}}. העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה ל[[מפטיר]]{{הערה|שם=אוצר}}{{הערה|תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 135.}}.

בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'{{הערה|לוח כולל חב"ד. מדרכי משה תרס"ט, ב.}}.

קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה{{הערה|התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 169.}}.

את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.

בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.

אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.

נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|טור, שולחן ערוך, וכף החיים תרסט ס"ק כד. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא.}}.