לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
טורקיה
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== חב"ד בטורקיה == ===אצל רבותינו נשיאנו=== [[הבעל שם טוב]] בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל ה[[אור החיים]] הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, בחזרתו, אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים. בשנת [[תקכ"ד]] עלה לארץ דרך קושטא גם רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גורשו מהארץ נתינים בעלי אזרחות רוסית, בשל העובדה שרוסיה היתה ביחסי מלחמה עם טורקיה ששלטה בארץ, מה שהביא לסגירתה של ישיבת [[תורת אמת חברון]] זמן קצר לאחר הקמתה (ופתיחתה מאוחר יותר מחדש בירושלים). בשנת תרע"ט תכנן [[הרבי הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה [[גרוזיה]] מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב. ===פעילות חב"דית=== פעילות [[חסידות חב"ד]] בטורקיה החלה בצורה מזדמנת על ידי בחורים ואברכים צעירים במסגרת [[מרכז שליחות]] עוד לפני פתיחת בית חב"ד קבוע במדינה{{הערה|כך לדוגמא ערכו הרב [[אליהו סגל]] והרב [[יוסי זליקוביץ]] לילות סדר לתיירים.}}. זאת מלבד חסידים שנשלחו לשם לביקור מזדמן כבר בתקופה מוקדמת יותר, דוגמת הרב [[משה יצחק העכט]] שנשלח למקום בשנת תשכ"ג. הפעילות החלה בצורה קבועה וסדירה בשנת [[תשס"ג]] עם הגעתו של הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] לפעול במקום כשליח הרבי, במענה לצורכי יהודים מקומיים, אנשי עסקים, תיירים ישראלים והקהילה היהודית. הרב חיטריק קבע את מגוריו באינסטבול מונה כעבור תקופה לא ארוכה לשמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה. הוא הקים במקום [[בית כנסת]] יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כ[[משגיח כשרות]], [[שוחט]], [[סופר סת"ם]] ועוד. רבני חב"ד במדינה, יזמו את הקמת [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]] ונמנים על מנהיגיו.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)