עריכת הדף "יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)" (פסקה)

==עם רבותינו נשיאינו==
רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|והם מוזכרים בהרחבה באגרות קודש של הרבי הרש"ב. ראו במפתח שמות אנשים שבסוף חלק ג' של אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ערך: אלטר, אדמו"ר יהודה לייב. }} ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות{{הערה|1=מכתב מאדמו"ר הריי"צ. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.}}. כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה!{{הערה|1=מפי הרב [[חיים שאול ברוק]] ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.}}. 

הרבי הריי"צ כותב לחסיד חב"ד שחי בעיר בריסק וכתב כי הוא מתפלל בשטיבל של חסידי גור, שיעורר את חסידי גור לקבוע שיעור בספר "שפת אמת" כי "הרבה הרבה יש בו מספר ליקוטי תורה ותניא וכו'". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שלד.}}.

במכתב של הרבי הריי"צ שנכתב כנראה לאחד מראשי אנ"ש בוורשה, כותב הרבי על כך שיש לייסד שיעורי תורה בכל בית כנסת וללמד שם (לחסידי פולין) גם שיעורים בספרי חסידות "כמו ספר שפת אמת" {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק א, עמ' שמא. עיינו שם בהרחבה.}}.

יש אומרים שהשפת אמת הוא התפלל בנוסח של [[סידור אדמו"ר הזקן]]. ו[[פנחס מנחם אלתר|הפני מנחם]]{{הערה|1=בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".}} כותב: "ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל"{{הערה|1=וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדמו"ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".}}.

===חיבוריו===

רבים ממאמריו בספר שפת אמת מבוססים על דברי [[אדמו"ר הזקן]], לרוב ללא הבאת המקור.

כמה פעמים התעניין [[הרבי]] בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך הרב [[יעקב אלתר]] (כיום האדמו"ר מגור) ב[[אייר]] [[תשל"ז]]{{הערה|השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 42}}.

כך גם, בביקורו של הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת [[תשל"ט]] התבטא הרבי:

"דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?"...

"אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים"{{הערה|השווה בספר 'בצל החכמה', עמ' 78)}} .

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים סיפר הרבי:

...התעניינו בנוגע הנהגת אדמו"רי פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו הייתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!{{הערה|התוועדות מוצאי [[זאת חנוכה]] [[תשל"ה]], [[שיחות קודש]] תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299.}}.