עריכת הדף "יהודה החסיד" (פסקה)

== צוואת רבי יהודה החסיד ==
רבי יהודה החסיד השאיר אחריו צוואה ובה הוראות רבות שטעמיהם לא נתגלו מעולם.

[[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.

הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}.

===הוצאת מעות במוצאי שבת===

בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}

[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי ב[[מוצאי שבת]] לא יתן לה.

[[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש{{הערה|1=ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.}}.

במגבית [[צדקה]] שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:

באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת [[צדקה]] ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת [[צדקה]] היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה.

סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

===כניסה למגורים בבית חדש===
בקשר לדעה שהקפדת רבי יהודה החסיד שלא לגור בבית חדש חלה גם על צאצאיו, אמר הרבי{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 642.}} שיכניסו ילדים קטנים ו[[לימוד קריאת האותיות|ילמדו עמהם אל"ף-בי"ת]] או יאמרו עמהם פסוקים תורה (ופעם אחת כתב הרבי במענה פרטי שהתלמידים ילמדו שם כמה שעות{{הערה|תשורה מן כ"ז אדר תשפ"ג עמוד 15, מכתב מתאריך ד' אייר תשי"ט.}}.

=== נשואין של שנים מבני המשפחה עם שניים מבני משפחה אחרת ===
בקשר להוראה זו, יש את הסיפור: שכשר' [[מנחם מענדל דערען]] רצה להנשא עם מרת בריינדל (בת ר' [[מנחם מענדל זילברשטרום]]),

התעורה בעיה מכיון ש[[אפרים וולף|אחיה]] התחתן עם אחותו.

אך [[מנחם מענדל דערען#תולדות חייים|הרבי התיר את החשש]].