עריכת הדף "יחידות" (פסקה)

==הכנה ליחידות==
{{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]]: מבנה ה[[שכל]] וה[[מידות טובות|מדות]] של [[חסיד]], הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל [[רבי|רבו]]. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר [[עבודת השם|עבודה]] נותן לו הרבי|[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום, כ' סיון]]}}
כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי [[עבודת השם]] - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים{{הערה|ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 58.}}. תוך כדי התעמקות ה[[מחשבה]] בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "[[ניגון של יחידות]]"{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}.

===מחול היחידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שכ"ח]]}}
בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]] (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה [[ניגון שכ"ח|ניגון מיוחד]] מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן].}}.

בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}.

כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם ל[[ליובאוויטש]] כיום הולדתם, החסיד הרשב"ץ בא לראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי [[פרשת משפטים]] [[תר"ח]] ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות {{הערה|[[היום יום]] [[ל' שבט]]. [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/index.htm סה"ש תש"ט, ע' 340].}}.