עריכת הדף "ישראל מאיר הכהן" (פסקה)

== עם רבותינו נשיאינו ==
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}.

ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}.

בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.

מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".

[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=החפץ+חיים&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}.

עוד מסופר שפעם אחת שלח החפץ חיים אחד משלוחיו לרבי הרש"ב בכדי שיבקש הסכמה לספרו, ובהגיע השליח לרבי הרש"ב ביקש הסכמה, אמר לו הרבי הרש"ב שיגיד לחפץ חיים שני דברים: א'. שבבית הרב (רבותינו נשיאנו) לא נהוג לתת הסכמות. ב'. שעקימת אף (שפתיים) זה גם אבק לשון הרע. 

* השליח חזר לחפץ הגיעו להעביר את דברי הרבי הרש"ב, וכשהגיע לחפץ חיים אמר לו את דברי הרבי הרש"ב שדבר ראשון 'בבית הרב לא נהוג לתת הסכמות' והשליח בא להמשיך להגיד את הדבר השני - אלא שתוך כדי ראה שהחפץ חיים מעקם אפו (שפתיו), והשליח נפל והתעלף{{מקור}}. יש לציין שלמרות סיפור זה מקובל מהרבי הרש"ב שאחד הדברים המיוחדים שהיה אצל החפץ חיים שהגיע לדרגת בינוני ללא לימוד חסידות.

בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".

סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."

בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמה מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}.

הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש"ס.}}.

על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"{{מקור}}.

בעת ימי נסיעתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[ת"ש]] מאירופה ל[[ארה"ב]] נשא בכיסו לוח כיס בשם "המזכיר" בו גם כתב יומן מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|אותם הימים]], שעל כריכתו נדפסה תמונת החפץ החיים<ref>[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 2118, כ"א בתמוז תשפ"ה[https://drive.google.com/file/d/1Ab75DnGIirCciCghO7nDrB_70vWSsIWN/view?usp=sharing].</ref>.