עריכת הדף "ישראל מאיר לאו" (פסקה)

=== שנותיו הראשונות ===
נולד ב[[כ"ב בסיון]] [[תרצ"ז]] בפיוטרקוב טריבונלסקי שב[[פולין]], כבן הזקונים לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני [[מלחמת העולם השנייה]], נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.

את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, הגטו הראשון ב[[פולין]] הכבושה. ב[[תשרי]] [[תש"ג]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה (שם נספו בי"א במרחשוון [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו [[תש"ה]], במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר צ'נסטוחובה, משם הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.

כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי [[ארצות הברית]] נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים ל[[ארץ ישראל]] באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.

לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואין|נשא]] לאישה את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[פתח תקווה]] ואחר כך בתיכון בתל אביב.