עריכת הדף "כללי התלמוד" (פסקה)

===חיבורים נוספים===
מלבד חיבורו של רבי שמואל הנגיד שזכה לפרסום בשל העובדה שנכלל כהוספה להדפסה הנפוצה של ש"ס וילנא, רבים מגדולי ישראל עסקו בגיבוש רשימה של כללי התלמוד, דוגמת המהרש"ק רבי שמשון מקינון מבעלי התוספות שכתב את 'ספר הכריתות'{{הערה|ספר שזכה בעצמו לפירושים, דוגמת חיבורו של רבי יעקב ישראל מחגיז, 'תחילת חכמה' - פירוש על ספר כריתות.}}, רבי יצחק קנפנטון שחיבר את 'דרכי התלמוד', רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן כתב את החיבור היסודי 'הליכות עולם', רבי [[יוסף קארו]] כתב את 'כללי הגמרא'{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/44835 תצלום הספר בהיברו בוקס].}}, רבי שלמה אלגזי כתב את הספר 'יבין שמועה'{{הערה|1={{HebrewBooks||יבין שמועה|44314|מהדורת ויניציאה, שצ"ט}}}}, הרב ישראל יעקב אלגאזי חיבר את 'מענה לשון', רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' על השולחן ערוך שכתב את החיבורים 'גינת ורדים' ו'שושנת העמקים', בעל ה'חוות יאיר' רבי יאיר חיים בכרך שחיבר את 'מר קשישא', כשאחד הספרים העיקריים והידועים בתחום המהווים כעין מאסף לכל הספרים האמורים הוא הספר 'יד מלאכי' שחובר על ידי הרב מלאכי הכהן.

חיבורים העוסקים בכללי התלמוד המשיכו לצאת לאור אף בתקופות מאוחרות יותר, דוגמת חיבורי של ה'שדי חמד' רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], ה'שבת אחים' של האחים הגאונים רבינוביץ-תאומים, ועוד.