עריכת הדף "לודמיר" (פסקה)

==חסידות חב"ד בעיר==
בשנת [[תקל"ג]] ביקר אדמו"ר הזקן בעיר בחודש אדר{{הערה|כך אנו יודעים ממכתב ששיגר לרבי אברהם המלאך, "יום א' תשרי את ראש ב"י תקל"ג לאדמיר".}}.

אף שלא ידוע לנו מתי התייסדה קהילת חב"ד המקומית, אנו יודעים שכבר לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] פעל בה בית כנסת חב"ד שנחרב במהלך המלחמה, ולאחריה שוקם על ידי הרב שמואל אינגבר כשהפעם הוא מתואר בין בתי הכנסת הגדולים והחשובים בעיר.

בשנת [[תרס"ה]] התמנה כמורה צדק בעיר הרב [[יוסף יצחק צירלסון]].

בהמשך פעלו בעיר דמויות חב"דיות דוגמת הרב [[דובער טאקץ]], מילידי העיירה ובוגרי תומכי תמימים בליובאוויטש, כשאחריו הלכו ללמוד בליובאוויטש בחורים נוספים מבני העיירה שהפכו לחסידי חב"ד וגידלו לימים משפחות חב"דיות מפוארות, דוגמת המפורסם שבהם הרב [[אהרן גופין]], ראש משפחת גופין החב"דית.

בשנת [[תרצ"א]] הגיע לעיר בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] כחלק ממסע לחיזוק הקהילות החב"דיות בחבל ארץ זה ושיעורי החסידות, וכן על מנת לבחון אפשרות להקמתה של ישיבת תומכי תמימים במקום.

תחילה חשבו שאין מניעה לייסד במקום ישיבה חב"דית על אף שכבר היתה קיימת במקום ישיבה שהשתייכה לשיטת המוסר, כיון שתושבי העיר לא היו מרוצים מהישיבה הקיימת והיו מוכנים לקחת על עצמם את אחזקתה של הישיבה החב"דית, והדבר אף זכה לתמיכה של האדמו"ר מראדזין שהורה לחסידיו תושבי העיר לתמוך ולסייע לישיבה בכל המצטרך, אך לבסוף ירד הדבר מהפרק לאחר שאדמו"ר הריי"צ סירב לאשר הקמת ישיבה שעלולה לפגוע בישיבה קיימת.

במכתביו של ר' שניאור זלמן גוראריה לאדמו"ר הריי"צ הוא משבח מאוד את הקהילה החב"דית המקומית ומתבטא אודותיה שהיא 'כמו ירושלים'.

בחודש אייר תרצ"ב שיגר אדמו"ר הריי"צ הזמנה כללית לבני הקהילה החב"דית להשתתף בחתונת בתו [[הרבנית שיינא]], ובקיץ של אותה שנה זכו לארח את אדמו"ר הריי"צ שהתארח בעיר למשך מספר ימים, החל מיום חמישי כ"ג מנחם אב, ועד ליום שני הסמוך, כשביום נסיעתו מהעיר ביקר על ציונו של רבי שלמה מקארלין, ובתיאור הביקור על ציונו מזכיר אדמו"ר הריי"צ את התואר שנוהגים לכנות אותו תושבי האזור 'משיח בן יוסף' כיון שנרצח מירי הקוזקים.

המסע נחתם ב[[סיום ספר תורה]] שערך אחד מבני הקהילה החב"דית המקומית כאשר אדמו"ר הריי"צ מתכבד בעצמו לסיים את כתיבת הספר, ובקבלה נוספת ל[[יחידות]], ובשעת ערב מאוחרת יצא הרבי אל תחנת הרכבת.