עריכת הדף "לוי לבייב" (פסקה)

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.