עריכת הדף "מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן" (פסקה)

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד. 

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט 
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]]. 

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה. 

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.