עריכת הדף "מוגה" (פסקה)

== מאמרי ושיחות הרבי ==
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפוץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.

=== שיחות מוגהות ===
הרבי החל להגיה את השיחות (שנאמרו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אותה השבת<ref>הגהת שיחות בשביל חזרת דא"ח (לקו"ש ח"א - ח"ד), וכ'ליקוטים', שנדפסו בלקו"ש, החלה עוד בתשי"ח. וראה לקמן.</ref>) בשנת תשכ"ה, בקשר עם פטירתה של [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], אימו של הרבי. (ונדפסו בהוספות ללקו"ש ח"ה<ref>ומשם - לתורת מנחם חמ"א (ובשכתוב המאמרים שנאמרו אז כ[[מאמר כעין שיחה|עין שיחה]], והוגהו כחלק מהשיחה).</ref>). אולם<ref>בכל הבא לקמן - ע"פ עדותו של הרב [[דוד פלדמן]] שי'.</ref>, בשל כך שעורך השיחה לא עמד בקצב, ונוצר מצב בו הכניסו לרבי שיחה להגהה חודש לאחר אמירתה, הנוהל נפסק.

לאחר מכן, לאחר המאורע הבריאותי בשנת תשל"ח החל הרבי שוב להגיה את השיחות והמאמרים, שנדפסו בהוספות ללקו"ש ח"כ ובספר המאמרים - מלוקט (עד ליום עשרה בטבת), ונפסק גם הפעם, בשל אי - עמידה בקצב.

והחל משלהי שנת תשמ"ו, ובפרט לאחר פטירת הרבנית חי' מושקא ע"ה בכ"ב שבט תשמ"ח, החל הרבי להגיה<ref>כשהפעם עורכי השיחות הינם חברי ו[[ועד הנחות בלה"ק|עד הנחות בלה"ק]] - ולא הרב [[יואל כהן]] (שזה הי' ג"כ הסיבה להנ"ל, וכידוע שהיה עורך ביסודיות '''וכו'''', וע"ע [[ספר הערכים]])</ref> שוב את השיחות באופן קבוע<ref>למעט שיחת ש"פ נצו"י תש"נ, שלא הספיקו להכניסה בזמן אל הרבי.</ref>, עד לש"פ כי תשא, תשנ"ב.

====== שפת השיחה ======
מכיוון ששני גופים עסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, ([[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]]), כאשר החל להגיה את ההנחות באופן קבוע (בשנת תשמ"ז), הגיה גם את [[הנחה|ההנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] באידיש.

כך נמשך הסדר עד [[תשנ"ב]], ושיחות אלו התפרסמו בסדרת '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - תשנ"ב', ובכרכי [[תורת מנחם התוועדויות|תורת מנחם - התוועדויות]] של שנים אלו.

=== מאמרים מוגהים ===
כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרת "[[ספר המאמרים מלוקט]]", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי [[הרבי]] בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).

בימים שלאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"ו]] הייתה [[הכנסת ספר תורה]] שעל ידי המוסד [[בית רבקה (קראון הייטס)]], ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו [[דיבור המתחיל]] אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, וב[[פתח דבר]] ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או [[יומא דפגרא]]. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.

בהתחלה בכל מאמר היה נכתב בתחילת הפתח דבר: "על פי הוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" אך לאחר כשנה בערך הופסק.