עריכת הדף "מילון חסידי:בעלי בתים" (פסקה)

==ההתייחסות החסידית==
אצל רבותינו נשיאינו היה מקובל הפתגם שהתואר 'בעל הבית' הוא דבר מאוס ומזוהם{{הערה|שם=מקץ|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/28/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשי"ג]}}, עד שכאשר אדמו"ר הרש"ב התארח פעם בדירתו של בנו אדמו"ר הריי"צ ופנה אליו בביטוי 'בעל הבית', אף שהיה זה במשמעות הפשוטה ולא ככינוי, נחרד אדמו"ר הריי"צ וביקש מאביו שיחזור בו מהשימוש בתואר זה כלפיו.

הרבי ביאר את המשמעות של היחס החסידי לביטוי זה, שאף שלא מדובר אודות דברים האסורים, הבעיה ב'בעל הבית' שכל הסתכלותו והתייחסותו לענינים עמם בא במגע הוא על פי [[הנחות העולם]] שחסידות 'שונאת ביותר' ואנו מובטחים שבסופו של דבר 'בעל-הבית'טישע הנחות' יהיו "דבר מופרך" אצל כל בני ישראל.

במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז"ר]] ביאר לו הרבי את המהות של אברך חסידי, שבשונה מ'בעלי בתים' שכל רצונם הוא להתנהל על מי מנוחות וכל ענין של שינוי הסדר הרגיל הוא דבר מופרך בעיניהם והם מתייחסים אליו כשגעון, אצל חסיד הוא ההיפך הגמור - "חומר אדם של מהפכנים" ששואף בכל יום ליציאה מסדר החיים של אתמול, וכל עבודתו היא באופן של הילוך ועליה, בסגנון מאמר חז"ל: "תלמידי חכמים אין להם מנוחה" לא בענינים גשמיים ולא בענינים רוחניים{{הערה|1=צדי"ק למלך חלק ו' עמוד 121. נשיא וחסיד עמוד 457. [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55684_he_4.pdf קובץ ועד חב"ד תש"ע גליון ל"ד פרשת חוקת].}}{{הערה|ראו על דרך זה באגרות קודש חלק י"ט עמוד תיט, ובצילום האגרת שבקובץ ועד חב"ד בהערה הקודמת.}}.

הרבי עצמו התייחס מספר פעמים באופן מעשי למושג 'בעלי בתים', וביאר בהרחבה שמצד אחד עליהם לדעת שאסור להם להתערב ולהביע דעה, ועליהם להתבטל בפני הרב והסמכות הרוחנית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/15/166.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ח].}}, ועם זאת כתב למנהיגי קהילות שלא 'יתעלמו' מהם, אלא אדרבה, שיתייעצו עמם ויגרמו להם להרגיש שדעתם חשובה, וזאת על מנת שירגישו שותפים ומעורבים בענינים הרוחניים, והדבר ישפיע עליהם באופן ממילא שיסייעו יותר ויפעלו לטובת ענינים אלו{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit328.htm הוראות בניהול מוסד - פיטסבורג]. מכתב הרבי בגליון התקשרות 328.}}.