עריכת הדף "מינכן" (פסקה)

==סניף קה"ת באירופה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פוקינג]], [[תומכי תמימים פוקינג]]}}
הקשר העיקרי של חב"ד עם העיר מינכן החל לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], כאשר חסידים רבים השתכנו ב[[פוקינג|מחנה המעבר 'פוקינג']] הסמוך למינכן, בו התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש (רובם יוצאי [[סמרקנד]] שיצאו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]). במחנה הוקמו כל המסגרות הנדרשות לקיומה של קהילה חב"דית, כולל סניף של ישיבת תומכי תמימים, סניף של אגודת חסידי חב"ד, מוסד חינוך לבנות 'בית רבקה', ועוד.

בשנת [[תש"ז]] הגיע הרבי לפריז כדי ללוות את אמו [[הרבנית חנה]] בדרכה לארצות הברית, ובמהלך שהותו במקום, בתפקידו כמנהל קה"ת, מינה את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, זאת כיון שלאחר המלחמה מחיר ההדפסה באירופה כולה ובגרמניה במיוחד היה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש"ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה"ת (מאת זושא וולף).}}. 

לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס במינכן{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב "ליד מינכען".}}, ובבית דפוס זה הודפסה מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש"ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, ובהמשך הודפסו שם גם סידור תהלת ה'{{הערה|תש"ז (אג"ק כ"ב אגרת רצ"ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|תש"ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו"ר האמצעי){{הערה|תש"ח.}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16093&st=&pgnum= הוצאה שביעית, ראש חודש סיון ה'תש"ח].}}, שערי אורה{{הערה|תש"ח.}}, סט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו"ת צמח צדק{{הערה|תש"ט.}}.

לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי"א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.