עריכת הדף "מי תמציות" (פסקה)

==טעם הדבר==
הסיבה לכך מובא בר"ש ועל פי הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בכך שלמרות שמי הנהר נחשבים להלכה כמי המעיין (כדעת [[רבי יוסי]] שחולק על חבריו [[רבי יהודה]] ו[[רבי מאיר]]), אין דינם כמי מעיין גמורים, ואין הם נחשבים ל[[מים חיים]] המטהרים זב ומצורע, מכיוון שיש בהם מי גשמים המעורבים בהם, ומכיוון שכך, נמצא שאין לנהר דין מעיין רגיל, ובתוספת החיסרון בכך שמי הנהר אינם מחוברים אליו בחיבור אמיתי (אלא בנקבים דקים שאינם נחשבים לחיבור){{הערה|כדעת החכם צבי בדעת רש"י, ודלא כהרמ"א שפוסק כשיטת הראבי"ה שחיבור כזה נחשבת לחיבור, (ראה בדברי הצ"צ שם).}} ואינם נמצאים במקום המעיין, אין להם דין מעיין אלא דין מי תמציות.

לעומת זאת - מסביר הצמח צדק, החופר ליד מעיין ומצא שם מים שנובעים מהמעיין, יש על המים דין מי מעיין, מכיוון שמי המעיין הם מים שכל כולם מהמעיין, לפי דעת ה[[ראב"ד]] ו[[הרשב"א]] - מכיוון שלא מצוי שיתווספו עליהם כל כך הרבה מים עד שילכו חוץ למקום המעיין (בשונה מנהר שהוא במקום עמוק, ומתווספים בו הרבה מים והוא מתרחב ביותר), ולפי דעת ה[[רמב"ם]] מכיוון שהוא זורם ממקורו באדמה ולכן חשיבות שם המעיין מבטל את כל המים הבאים למקום והופך את דינם לדין מי מעיין, אז גם כאשר הם לא במקומם יש להם חשיבות של מעיין, ואין להשוות את ההלכה הזאת לנהר, שכידוע רבים ממימיו הם מי גשמים, ולכן כאשר הם לא במקום המעיין - הנהר, אין להם כלל דיני מעיין, שכן הם לא ב'''מקום המעיין''' וגם אין הם '''מי מעיין'''.