עריכת הדף "מנצפ"ך" (פסקה)

==מקור המושג==
מנצפ"ך צופים אמרום: הנה פשוט שהאותיות הסופיות לא חודשו על ידי הנביאים, אלא היו כבר בלוחות הברית, כמו שאמרו חז"ל{{הערה|מסכת סופרים פ"ב}} מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים, וכן, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני{{הערה|ירושלמי מגילה א ח}}. והכוונה שצופים אמרום אינה שחדשו אותם, אלא שברבות העיתים נשתכח אם מקומן באמצע התיבה או בסופה, והנביאים, שנקראו צופים (מנצפ"ך: [[נוטריקון]] 'מן-צופים') חזרו ויסדו דבר זה{{הערה|גמרא מגילה ב, ב. כתב העת בית אהרן וישראל גליון קטו, תשס"ה, עמודים קא – קטז}}

המקור הקדום ביותר בו מוזכר מנצפ"ך הוא מדרש רבה{{הערה|קורח רע"א}}, ומצוטט מאוחר יותר בפרקי דר' אליעזר{{הערה|בן הורקנוס – מתקופת הגאונים}} ובילקוט שמעוני{{הערה|לר' שמעון הדרשן מפרנקפורט, חי בתקופת המאה הי"ג}}, וזו לשונו:

האותיות כפולות צופים אמרום:

כ"ך נרמז לאברהם "לך לך" - למאה שנה יוליד.

מ"ם ליצחק "כי עצמת ממנו מאד" - רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות.

נ"ן ליעקב "הצילני נא" - מציל בשני עולמות.

פ"ף לישראל למשה "פקד פקדתי אתכם".

צ"ץ "הנה איש צמח שמו וגו" - זה משיח ואומר (ירמיה כג) והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ.