עריכת הדף "משפט בייליס" (פסקה)

== נשיאי חב"ד במלחמה נגד העלילה ==

את פעילות התנועה הציונית בהגנה על בייליס ריכז הד"ר ליאו מוצקין מברלין. עורך הדין היהודי הידוע אוסקר גרוזנברג הוביל את צוות ההגנה. משקל מכריע היה לעדות המומחה של הרב [[יעקב מזא"ה]] לגבי עלילת הדם. [[אדמו"ר הרש"ב]] סייע להגנה ולעדות הרב מזא"ה בהשגת מסמכים שונים. ומינה צוות בן שלשה רבנים לסייע להגנה במשפט בראשות בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=פרטים נוספים אודות מעורבותו, ראו ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fc634da66b15_1606825178.pdf 'אוצרות ליובאוויטש' גליון 10].}} והרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.

במכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא תולה את הפעולות וההצלחה במשפט הודות ל[[לשכה החשאית]] שהקים אדמו"ר הרש"ב.

כן סייע העיתונאי, בן ציון כ"ץ, ששכנע את צוות ההגנה לשאול את העד המומחה מטעם התביעה, הכומר פראנייטיס, "מתי חיה בבא בתרא?" (בבא ברוסית: סבתא) לשאלה זו ענה פראנייטיס "אינני יודע". התשובה הוכיחה את בורותו בדיני היהדות, ופגעה קשות באמינות התביעה.

לאחר קרוב לשלוש שנים של מעצר זוכה בייליס במשפט ושוחרר.

בשנת [[תרע"ח]], לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה בעניין הרצח. התברר כי הנער נהרג בשל פעילות פלילית עליה ידע, ושדבר זה היה ידוע לשלטונות במהלך החקירה. העדויות הוכיחו כי כל דרגי הממשל מן הצאר דרך שר המשפטים היו מעורבים בעלילה. המשטר הסובייטי הוציא להורג חלק מיוזמי המשפט ומארגניו וכן את הרוצחת עצמה.

כיום משמש קברו של הנער הנרצח בקייב אתר עלייה לרגל לאנטישמים. שלטונות [[אוקראינה]] הסירו, בעקבות סערה בינלאומית, שלט אשר קבע כי "כאן קבור הנער אשר עונה על ידי הז'ידים" (ז'יד - כינוי גנאי ליהודים בשפות הסלאביות).

בייליס עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרע"ד]] אולם לא הסתדר תעסוקתית וכלכלית, ולכן בשנת [[תר"פ]] היגר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]] והתיישב בניו יורק. בייליס גולל את קורותיו בתקופת שבתו בכלא בעיתון יידי מקומי, שתורגמו לעברית.

בשנת [[תרפ"ו]] הוציא ב[[ניו יורק]] בהוצאה עצמית, באנגלית, את סיפורו: "The Story of My Sufferings", סיפור שנפרש על פני 285 עמודים.

בייליס נפטר ב[[תמוז]] [[תרצ"ד]] ונקבר בבית העלמין של סרטוגה ספרינגס בניו יורק.