עריכת הדף "משתמש:חב"דד/זקני החסידים" (פסקה)

== ללא ציור ==

הרה"ח ר' אלימלך שיחי' צוויבל ממחיש את אישיותם של זקני החסידים, תלמידי הישיבה בליובאוויטש:

"המשפיע הרה"ח ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה הסביר, כי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] היוו "ציור" בפני עצמם, והצטרפו עם "ציורם" לחסידות חב"ד. התמימים [[מליובאוויטש]], לעומת זאת, לא נשאו "ציור" עצמי, אלא אישיותם הסתכמה במה שקיבלו בליובאוויטש".

ומוסיף הרב צוויבל:

הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה סיפר, שהרבי הרי"ץ אמר, ב[[שמחת תורה]] באחת השנים, כי בכוחה של ה[[ישיבה]] ב[[ליובאוויטש]] להשפיע על תלמידה '''בתוך יום אחד''', אולם עליהם לחוש ש"פה נולדנו ופה ניקבר". תלמידים שאינם חשים זאת, אינם מושפעים מן הישיבה במאומה".

דבריו של הרב צוויבל, מתחברים לסיפור של הרבי הריי"ץ, אודות מעלתם של '''התמימים''' על '''החסידים''': 

"קיסר גרמניה, וילהלם, שאל את הצאר ניקואלי : "כיצד "מיצרים" הינכם את הקוזקים?" הוא ענה: "קוזקים אין '''מיצרים'''. הם '''נולדים'''!" 

זקני החסידים היוו תמימים אמיתים, והולדתם הרוחנית הייתה בליובאוויטש. תומכי-תמימים היוותה ביתם הנצחי והבלעדי, ואישיותם ההסתכמה במילוי תביעותיה. לא פלא, שהשפיעו רבות על תלמידהם.