עריכת הדף "נטע רבעי" (פסקה)

== מדיני המצווה ==

=== הקדושה של נטע רבעי ===
כל פרי שיוצא מהעץ בשנה הרביעית לנטיעתו נחשב לקודש. משמעות קדושתו היא שהפירות ניתנים לאכילה לבעליהם, אך רק לאחר שהן נאכלות בירושלים, כפי שנאמר בפסוק: ''"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'"'' (ויקרא י"ט, כ"ג-כ"ד). "הלולים" משמעותם אכילה בירושלים, והם נקראים נטע רבעי, כפי שמובא בספרי (נשא ו), שהתורה מדברת על כך שהפירות הם ''"לבעלים"'', כלומר, הם שייכים לבעל העץ אך יש לאוכלם במקום הקדוש.

* הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני.
* הפירות יכולים להשתנות ממקורם, למשל אם מדובר בכרם רבעי, אפשר לפדות את הענבים או את היין.
* אין בהם [[דיני שכחה|דין שכחה]] ו[[פאת השדה ופיאות הראש|פאת השדה]], אין לתרום מהם תרומות ומעשרות, ויש להעלות את כל הפירות לירושלים או לפדותם בכסף ולהביא את הכסף לשם.

=== ההלכות הקשורות לפדיון נטע רבעי ===

* פדיון נטע רבעי הוא חלק מההלכות של מעשר שני, וכך גם כרם רבעי. הפירות נפדים בכסף ומועלים לירושלים, כפי שנפסק במשנה ובתלמוד. את הפדיון צריך לבצע כאשר הגיע הזמן המיועד לפדיון, כלומר אחרי זמן המעשר.

=== המצווה בזמן הזה ===
כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]], לא ניתן לקיים את המצווה במלואה. עם זאת, יש המורים שאפשר לפדות את פירות הכרם הרבעי גם כיום, אבל נוהגים להשליך את הפדיון למקום שאין בו שימוש, כמו [[ים המלח]], כדי שלא יהנה מהם אדם אחר{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה רמז.}}.