עריכת הדף "נתניה" (פסקה)

==קהילות חב"ד==
ב[[חודש אייר]] [[תשכ"ה]], הוקם [[בית כנסת חב"ד]] בעיר, על ידי החסיד ר' [[משה בימב"ד]], ובסיועו של קצין העיר [[צבי הרמתי]]. [[הרבי]] שלח מכתב לרגל פתיחת בית הכנסת{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1202/ufOF12023286.pdf '''התוועדות – וא"ו תשרי, ה'תשל"ה''' ב], [[ועד הנחות בלה"ק]], תשפ"ג, ע' 68–71.}}.

בעקבות הוראת הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] על הקמת "[[ע"א מוסדות]]", החליט [[ועד ע"א מוסדות|הוועד לקיום ההוראה]] שהרב [[מנחם וולפא]], שהיה אז לפני [[חתונה|חתונתו]] וחזר ב[[חודש שבט]] [[תשל"ג]] מחצר הרבי שב[[ניו יורק]], [[שליחות|ישלח]] לנתניה, ושליחותו תהיה אחד מהמוסדות.

החל משנת [[תשס"ח]] זכתה הפעילות החב"דית בעיר לתנופה גדולה עם התרחבותם של בתי חב"ד והקמת סניפים נוספים. בשנת [[תשע"ד]] הצליחו השלוחים לשבור שיא של 15,000 משתתפים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], וקיבלו את התואר "התהלוכה הגדולה בישראל"{{דרוש מקור}}.

נכון להיום ([[תשפ"ב]]), מונה העיר כ-600 משפחות [[אנ"ש]], וקיימים בה כ-25 [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, הפרוסים בשכונותיה המרכזיות של העיר ובהם כ-2000 מתפללים. בנוסף, רב העדה הבוכרית בעיר הוא הרב יהודה לויוב - חסיד חב"ד{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76264 אברך חב"די הוכתר לרבה של יהדות בוכרה בנתניה] {{אינפו}}.}}, וכמה [[בית כנסת|בתי כנסת]] של העדה הבוכרית, מסונפים ושייכים ל[[חסידי חב"ד]] מהעדה.