עריכת הדף "סדר קרבן פסח" (פסקה)

==מנהג חסידי חב"ד==
[[אדמו"ר הזקן]] כתב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]]: "ונשלמה פרים שפתינו, ותפילת מנחה היא במקום תמיד של בין הערבים ובזמן שבית המקדש היה קיים היה הפסח נשחט אחר תמיד של בין הערבים כן ראוי '''לעסוק''' בסדר קרבן פסח אחר תפילת המנחה{{הערה|עם זאת היו שכתבו לאמרו אחר חצות (מנהג ישראל תורה עמוד שכד, נטעי גבריאל חלק ב' עמוד רד), או לאחר אמירת סדר פרשת התמיד בקרבנות שלפני תפילת מנחה, קודם אשרי (מוהרצ"א מדינוב בספר דרך פקודיך מצות עשה ה', חלק הדיבור אות ב. בסידור בית יעקב בשם "יש אומרים").}} . . וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו שתעלה קריאתו במקום הקרבתו וידאג על חורבן הבית ויתחנן לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן".

מלשונו של אדמו"ר הזקן מובן, שאין מספיק לקרוא את נוסח סדר קרבן פסח, כי אם יש לעסוק בו, וכן להוסיף ולהתחנן לבנין בית המקדש.

רבותינו נשיאינו התפללו מנחה בשעה מוקדמת בערב פסח על מנת שיוכלו להקדיש זמן לאמירת סדר קרבן פסח במתינות.

על [[אדמו"ר הרש"ב]] מסופר שהיה אומר את קרבן פסח כשהוא לבוש ב[[שטריימל]] ובגדי יום טוב וחגור באבנט כשהוא עומד ופניו לדרום, והיה אומר אותו בפנים צהובות ומדייק ומדקדק בכל תיבותיו. לימוד קרבן פסח שלו ארך בין שעה לשעה וחצי, ולאחר שסיים היה מדבר בענייני קבלה וחסידות מענין קרבן-הפסח, וכפי שהוא בעבודת ה'{{הערה|לקוטי דיבורים, עמוד קלד, ועמודים 1368-1367.}}.

על [[אדמו"ר הריי"צ]] מסופר שהיה יושב בערב פסח אחר תפילת מנחה ולומד משניות ושותה כוס תה{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}}.