עריכת הדף "עבודת התפילה" (פסקה)

==אופן התפילה==
ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד ה[[חסידות]].

[[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]]{{הערה|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק [[תניא]] בכל יום (קודם תפילת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}}.

לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]], ו[[התבוננות]] לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.

הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.

בשעת התפילה עצמה, מתבוננים ב[[פירוש מילות התפילה]], על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. 

נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. הרבי הורה שבדורנו יש להתפלל מתוך שירה{{הערה|[[דבר מלכות בשלח]].}}. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהלים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.}}. 

בחב"ד עבודת התפילה הודגשה דווקא באריכות הזמן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.

בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}}

=== אצל הרבי ===
הרב [[חס"ד הלברשטם]] מספר שפעמים רבות הרבי לא התפלל יחד עם הציבור אלא רק היה מראה כלפי חוץ כך, ולאחמ"כ כשחזר לבית התפלל בחדרו באריכות יתירה (שחרית באורך של כשלוש וחצי שעות){{מקור}}.