עריכת הדף "עדות" (פסקה)

==בתורת החסידות==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מבאר שמצוות אלו נקראות בשם 'עדות' מלשון עדי וקישוט, וכלשון הפסוק 'וככלה תעדה כליה', 'ותבואי בעדי עדיים', כלומר שעל ידי המצוות מתקשטים ישראל (הכלה) לפני הקב"ה (החתן){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=6 אור התורה ניצבים א'רסא].}}, וברוחניות, ענינם המשכם המקיפים של הכתרים העליונים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16087&st=&pgnum=7 אור התורה דרושים לפסח תשסז].}}.

מלשון הפסוק שמקדים את העדות לחוקים ומשפטים, ניתן להוכיח שזהו הסוג הנעלה ביותר במצוות: הסוג הנמוך ביותר הוא המצוות של משפטים שזה בא (ומגיע ב[[ממלא כל עלמין|מדריגה שיכול לבוא]]) בגדרי הנבראים ([[שכל]] וטעם). למעלה מזה הוא האופן של חוקים, שתוכנו הוא, שמבטל גדרי הנבראים ופועל בהם ביטול{{הערה|דהיינו שזה לא רק שהם ציווי הקב"ה אלא יש להם תוכן בעצמם, שהאדם יכיר שהוא שפל לגבי הקב"ה.}}, וזה בא ממדריגה ש[[סובב כל עלמין|אין לו שייכות להנבראים]] אבל מכל מקום העולמות תופסים מקום לגביו. ובאופן של עדות, שהם רק ציווי הקב"ה ולא מוגבל בשום הגבולות, אף בהגבלות כאלו של חוקים מוגבל בהם - של ביטול השכל. כי לגבי עצמות אין סוף לומר שהוא נעלה מהשכל אינו מגדיר אותו{{הערה|כמו שאם אומרים על שכל רמה ונפלאה שאי אפשר למששו בידיים (עיין [[שער היחוד והאמונה - פרק ט']]).}}, וגם שכל אינה הגבלה לגבי (שאינו מוגבל בהגבלות של בלי גבול וכיכול להתבטא גם בגבול).

ואת כל שלושת הבחינות שבמצוות יש בכל מצווה ומצווה, כלומר שגם במצוות של משפטים יש חלקים שהם 'עדות' ו'חוקים', וכן להיפך. וענין העדות שבכל המצוות הוא - שממשיכים באמצעותם את ההעלם העצמי של אור אין סוף, הרצון של המצוות כפי שהוא בעצמותו יתברך, ועניין זה הוא העניין העיקרי שבמצוות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140127 מאמר 'כי ישאלך' תשל"ח].}}.