עריכת הדף "עיירה" (פסקה)

== אופי החיים בעיירות ==
=== חיי הרוח ===
[[קובץ:ניי שווינציאן.jpg|ממוזער|[[ניי שווינציאן]]]]
העיירות היהודיות היו שונות אחת מהשניה, במספר תחומים. העיירות בשטחי [[פולין]] ו[[ליטא]] היו בעיקר מיושבות ב[[מתנגדים]], תלמידי [[הגאון מוילנה]], בעוד שב[[רוסיה]], [[בלארוס]] ו[[אוקראינה]] (ורק מעט בפולין וליטא) היו העיירות בעלי אופי [[חסידות|חסידי]] מובהק. שוני נוסף היה ברמת החיים הגשמיים, חלק מהעיירות היו מיושבים במעוטי יכולת עד כדי רעב של ממש, וחלק אחר היו עיירות מפותחות עם תושבים אמידים (תופעת העיירות האמידות נעלמה בזמן גזירת "תחום המושב", בגלל המגבלה התעסוקתית שהייתה על היהודים).

הבדל נוסף היה ברמת חיי הרוח. בעוד שבעיירות מסויימות היו מוסדות תורניים מהגיל הרך ועד ל[[ישיבה]],
בעיירות אחרות בקושי היה [[מלמד דרדקי]].
אופי זה השפיע רבות על תושבי העיירה, ובעיירות בלי המוסדות התורניים, בדרך כלל היו התושבים [[יהודים פשוטים]] ובקושי ידעו קרוא וכתוב וצורת ה[[אל"ף בי"ת|אותיות עבריות]]. יהודים אלה התאפיינו בתמימות יהודית ו[[יראת שמים]] מופלאה.

לעומת זאת היה דווקא את העיירות שהיוו את הסמל ליהודים תלמידי חכמים ו[[חסידים]] נכבדים (כמו [[נעוול]] ו[[קרמנצ'וג]]).

=== חיי הגשם ===
[[קובץ:רחוב בעיירה לחווא.jpg|ממוזער|רחוב טיפוסי בעיירה (בעיירה לחווא)]]
יהודי העיירה על פי רוב היו מעוטי יכולת, והתפרנסו מעבודות מזדמנות או מחכירת בתי מרזח מהפריצים המקומיים.

בשל המרחק הגדול של הכפרים והעיירות מהערים הגדולות ובהיעדר אמצעי תחבורה, שימשו העיירות כחוליות מקשרות בין הכפרים הנידחים לערי המחוז, מה שנתן מקור הכנסה נוסף לתושבי העיירה. אחת לכמה ימים נהגו הכפריים להגיע לעיירה, ל"שוק" המקומי, שם היו מוכרים את תוצרתם ורוכשים מוצרים. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של העיירה, וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור.

שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי העיירות הייתה [[אידיש]]. בעיירות בהם למדו הילדים ב[[חיידר]] וב[[ישיבה]] ידעו הגברים [[אותיות]] עבריות ו[[לשון הקודש]], מה[[תפילה]] ומהלימודים בחיידר, בעוד שהנשים לא ידעו את השפה, אך הכירו את האותיות העבריות.

השפה האידישאית היוותה חוצץ בין התושבים הגויים לתושבים היהודיים.