עריכת הדף "עליית החסידים" (פסקה)

==עליית תלמידי המגיד ממזריטש==
רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדניעפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].

אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}.

עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.