עריכת הדף "עקב (איבר)" (פסקה)

==מובאות בחסידות==
===יעקב אבינו===
מידתו של יעקב אבינו היא מידת האמת, כפי שנאמר "תתן אמת ליעקב", [[קו האמצע]] שבדוגמת הבריח התיכון בבריחי המשכן - מבריח מן הקצה אל הקצה, כי מהותה של האמת שאינה משתנה.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בשמו, המורכב מהאותיות י' עקב, כאשר ה[[אות יו"ד]] מורה על בחינת ה[[חכמה]] ראשית הספירות, והעקב מורה על תכלית הירידה, שמהבחינה העליונה ביותר ועד לבחינה התחתונה ביותר - זו אותה מהות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27b.htm תורה אור וישב כז, ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/21a.htm?q=%D7%A2%D7%A7%D7%91 ויצא כא] ואילך. ועוד.}}.

===והוא יגוד עקב===
בברכתו של יעקב לבניו, מברך את גד{{הערה|בראשית מט, יט.}}: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב", כאשר פסוק זה נכלל אף בנוסח [[קריאת שמע שעל המיטה]] (שם כופלים את הפסוק ואומרים אותו גם בסדר הפוך, מהסוף להתחלה).

מפרשי המקרא מבארים שיעקב שיבח את גבורתו של גד שחזר מהמלחמה באחרונה והיה המאסף בגלל גודל גבורתו.

בחסידות מבואר שהפירוש ב'עקב' הוא גם מלשון אחרית הימים, התלוי בכיבוש הארץ ועד למקומות הכי נמוכים בחינת 'עקב' שזהו בכוחו של שבט גד שהיה גם החלוץ למסור את הנפש על נחלת הארץ, והוא בחינת ה[[יחידה]] שבנפש.

ופירוש הפסוק "והוא יגוד עקב", שמכנים את הקב"ה בלשון נסתר, היות ומדובר על בחינת [[עתיקא]] המתגלה דווקא על ידי העבודה בבחינת המעשה, בחינת עקב שבאדם{{הערה|אור התורה בראשית, ויחי עמוד שפב. שיחת עשרה בטבת תשמ"ה. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 11.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]